יום שלישי, 28 ביוני 2011

דמנציה זה עניין יחסי

נכון, עם הגיל אני מרגיש קצת יותר מנוסה, הדברים קורים יותר בקלות ולפעמים כמעט מעצמם. אבל לאחרונה התחלתי להשתמש ביומן דיגיטלי. סופסוף, אשתי אומרת, היא כנראה לא אוהבת להיות היומן המדבר.
היום היה זוג מבוגר במרפאה , ביומרתי בעבר שלחתי אותו לאבחון לפרקינסון , החברה בהדסה חשבו שצדקתי אבל אני לא בטוח שהוא סלח לי.
נו ?!
אז אשתו הביאה אותו היום בשל סיבה ברורה - הוא לא זוכר כלום, אפילו את הבר מצווה של הנכד שיש השבוע.
אז שאלתי - הוא מארגן משהוא לאירוע? הוא הכין את הנכד? הוא אחראי לסידור הישיבה?
והיא כמו שאומרים - פחחח (אין מצב)
אין סיכוי היום כמו לפני עשור שנים שהוא יקבל אחריות וסמכות שכזו. בקיצור הם הבינו את הרמז אבל אני נותרתי עם החרדה - מה אם היא תלך לפניו , חס וחלילה ? ביצה הוא לא יודע לעשות!
ואז מה - יקראו לו קשיש דמנטי סיעודי ?
אז אני אומר, פחחחחח

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה